על המצאת קוקטיילים
בכל העולם, אך בעיקר בארץ קיים מצב, שבו “מסתובבים” בברים הרבה מאד ברמנים לא מקצועיים “בדרגה ג” – ( בשל רצונם של בעלי הבר לחסוך כמה שקלים ) , אותם “ברמנים” מתלהבים מאד מעמידתם מאחורי הבר וממזיגה לכל עבר, והם קמים ” מדי שני וחמישי ” וממציאים, ( או בכל אופן חושבים שהם ממציאים ) קוקטייל חדש.
עפ”י רוב אפשר למצוא את אותו הקוקטייל בדיוק באחד מספרי הקוקטיילים הבינלאומיים אבל כמובן תחת שמו האמיתי , ולא תחת השם שהדביקו לו אותם “הממציאים הדגולים” .
אין רע בהמצאת קוקטיילים , הרע הוא שלרוב הקוקטיילים האלה כבר קיימים , נתינת שם אחר לאותו הקוקטייל הופכת את הברמן הטוב והמקצועי לאידיוט מושלם שהרי , הוא , עד כמה מקצועי שלא יהיה , לא יכיר את כל אותם הקוקטיילים שממציאים מדי יום ביומו .
כל זה כמובן חוזר כבומרנג אל אותם “הממציאים” : כי הרי גם הם נראים נלעגים כשמבקשים מהם איזשהו קוקטייל דמיוני שהומצא רק אתמול בידי איזשהו ברמן שהתחיל למזוג רק שלשום ובעצם הכין אולי קוקטייל בינלאומי אבל לא זכר איך הוא נקרא וקרא לו איך שבא לו באותו הרגע .
ברוב העולם , המצב קצת אחר : לכל פאב יש ” קוקטיילים של הבית ” , והם מצוינים בתפריט תחת הכותרת המציינת שהם קוקטיילי הבית וכולם יודעים שרק באותו הפאב ימצאו אותם .
בשביל למנוע את התופעה הזו של מבול שמות וקוקטיילים מוזרים למיניהם , מתנה אגודת הברמנים הבינלאומית ( ארה”ב ) , את היכולת לרשום קוקטייל , כ” קוקטייל בינלאומי ” בכך שהברמן יהיה בעל תעודת ברמנים מוכרת בעיניה וכן בעל ותק של מס’ שנים במלון כלשהו .
אין כל רע בהמצאת קוקטיילים , הרע הוא בהפצתם בצורה לא נכונה , כל מי שרוצה להוסיף קוקטיילים לתפריט שלו או סתם להכין קוקטייל שונה וחדש יכול פשוט לפתוח ספר קוקטיילים למצוא קוקטייל נחמד ופשוט להכין !
מה אני עושה בנידון ? – אני למשל – פשוט נמנע מלקרוא לקוקטיילים כאלה בשם כלשהו ופשוט אומר ללקוח שזו המצאה של הרגע או שפשוט קורא להם על שם המקום בו אני עובד וכך ידע הלקוח לא לבקש אותם במקום אחר .