ג’ין
סוגי ג'ין
על ג’ין ( וג’נייבר ) כבר דיברנו בשיעור על האלכוהול , ראינו שהיה אחד מראשוני סוגי האלכוהול : פרופסור הולנדי ( ד”ר סילביוס ) חקר את ההשפעות הרפואיות של האלכוהול ושילב את האקווה – ויט עם שמן הג’ונייפר ( שהיה תרופה משתנת – לחולי כליות ) , וכך יצר את הג’נייבר ( הג’ין ההולנדי ) .
* * שמן הג’ונייפר עשוי משיחי ( פטלי ) הערער .
התוצאה הייתה טעימה ומאד זולה כי הזיקוק היה מדגנים שהיו בשפע ולא מפירות , ( מה שהיה נהוג עד אז ) – בשל כך הפך המשקה לפופולרי מאד – בהולנד ואח”כ באנגלייה (חיילים אנגליים ששירתו על אדמת הולנד העבירו לאנגליה את השמועה על המשקה החדש .
המשקה כל-כך התאקלם באנגליה עד שבטעות חושבים רבים שמקורו משם .
אחת הסיבות שהפכו את הג’ין לפופולרי עוד יותר באנגלייה היתה ” המהפכה המהוללת ”
שבמהלכה , הוזיל בית המלוכה עוד יותר את מחירי הדגנים לייצור הג’ין והעלה מחירי יבוא יינות צרפתיים , האנגלים הפטריוטיים התלהבו מהעניין ומכירות הג’ין נסקו לשמיים .
הג’ין ההולנדי המקורי ג’נייבר והג’ין האנגלי שונים זה מזה – הג’נייבר דומה קצת לשנאפס והוא מתוק יחסית . עשוי משיפון או מדגנים אחרים מתובלים בפטלי ערער ( לפעמים קוראים להם פטלים הולנדיים ) .
לעומתו הג’ין האנגלי גם הוא אומנם מדגנים (שיפון בעיקר) אך תיבולו יכול להיות לא רק מפטלי הערער, אלא גם משומר, קוריאנדר , אפילו קצת אניס , קינמון, קליפת תפוז , קליפת לימון וכו’. . . . . כל פירמה והמתכון שלה .
במאה ה – 19 החלו לייצר את הג’ין היבש – שהוא בעצם שיפור של הג’ין ההולנדי – הג’ין הזה מזוקק יותר פחות מתיקות – מה שבמיוחד טוב באזורים הטרופיים שבהם שלטו האנגלים (הודו וכו’ . . . )
ייצור :
קל מאוד לייצור , כבר אמרנו , מדגנים לרוב , אבל גם מתירס או מלסה .
לאחר זיקוקו ויצירת הכהל הטהור מוסיפים את התבלינים וחומרי הטעם והריח ( מעט יחסית למשקאות אחרים ) וכך בא לעולם הג’ין . . .
ג’ין הוא המשקה הטוב ביותר ליצירת קוקטיילים , יש לו טעם יחסית מאוד נייטרלי – כי הוא מאוד יבש ולכן הוא בסיס אידיאלי לאלפי קוקטיילים .
ממש אין לו תחליף כשמדובר בקוקטיילים (במיוחד הקוקטיילים של “הבר האנגלי”)
במיוחד התפרסם בעקבות הקוקטיל מרטיני ( ג’ין + וורמונט ) ועשרות הגרסאות שלו .
לג’ין יש תדמית של משקה HIGH CLASS אנין טעם ( במיוחד ג’ין טוניק – ההרכב הקלאסי ) .
ישנם מספר סוגים של ג’ין בטעמים שונים (השריית פירות באלכוהול) – אבל זה ממש לא נפוץ – בארץ – לא רואים אותם .
סוגים נפוצים של ג’ין
ג’ין גורדונס’: ממש מיתולוגי – פשוט ראוי לכל שבח – קשה מאוד לחיקוי – בעל טעם מאוד אופיני – הנפוץ ביותר בעולם , בד”כ 40% אלכוהול , אך יש גם 50% ( לא ראיתי בארץ ) .
ג’ין טנקרי : מצויין , קצת יותר עדין מהגורדון אבל כמעט ברמה שלו .
ג’ין ביפיטר : מצויין גם הוא – באיכות של טנקרי .
ג’ין ג’ילביס GILBEYS : מצויין ( פחות ידוע בארץ ) .
סיגרמס : מיוצר גם בארץ – בכלל לא רע .
בומביי ג’ין : מעולה ומאוד יקר – מתובל בקוריאנדר – מצויין (מתכון סודי משנת 1761) .
בודלס : BOODLES : לא רע .
פליישמנ’ס Fleischmann’s : מצויין .
גי’ן לעבודה:
קיפרינסקי : זול מאוד – ויחסית למחיר סביר – בלי להתחשב במחיר – חבל על הזמן.
clubman : ג’ין הבית של HILTON – INTERNATIONAL – חביב למדי בהתחשב במחירו הנמוך .
סוגים נוספים :
________________________________________________________ .
סוגים של ג’נייבר :
BOLS – בקבוק חרס חום – 37.5% אלכוהול – מצויין ( פירמת ליקרים מאוד מאוד טובה ) .
BOKMA – 38% מצויין .
HOPPE – 35% – מצויין ( פירמה שמייצרת גם כמה סוגי ליקרים טובים מאוד ) .
OLIFANT – 35% – טוב .
סוגים נוספים :
