משפחת משקאות האניס
האמונה הינה שמקור המשקאות בטעם האניס הוא בהמצאה ערבית מסביבות המאה ה- 8.
הצמח עליו מבוססים רוב משקאות האניס הוא: צמח האניס (כמנון ירוק) אשר גדל בר במזרח אגן הים התיכון ובדרום-מערב אסיה.
המפורסם במשקאות האניס הוא המשקה הקרוי בשם אבסינט – absinth (שהוא כנראה הקדום ביותר ממשקאות האניס ואשר היה נפוץ מאוד באירופה במאה ה- 19. משקה זה הוא המר מכל האניסים ובמקור אחוז האלכוהול בו היה 70% ואפילו יותר.
לאבסינט הקדשתי פוסט נפרד בשל ציוריות המשקה (ולא דוקא בגלל הנוכחות שלו בבאר)
גם משקאות אלו שימשו במקורם כתרופה, יש הרבה שטוענים עד היום שטעמם הוא כשל תרופה.
הרבה אמונות ישנן על התרומה של האניסים למיניהם לפוריות, לגבריות ולהגברת החשק למרות שמקורם של המשקאות האלה הוא במזרח התיכון – הם הועברו גם לצרפת – דרך החיילים הצרפתים ששרתו במלחמות בצפון אפריקה.
המפורסמים מבין משקאות האניס הם:
1. אבסינט – אירופאי (שוויצרי או צרפתי) .
2. ארק ( ערק ) – ערבי .
3. אריקה – רוסי .
4. אוזו – יוני .
5. ראקי – תורכי .
6. סמבוקה – איטלקי .
7. אניסט – צרפתי
8. פסטיס צרפתי.
9. פרנו – צרפתי
10. ריקארד – צרפתי
11. בוכה – טוניסייה .
12. רקיז’י – יגוסלביה .
פרנו PERNOD
הומצא ע”י הנרי לואי פרנו , סוחר שוויצרי .
המתכון המקורי הכיל לענה ושונה כאשר יצא האיסור על הפצת הלענה בצרפת – בשנת 1920
משקה צהוב – אחד מהיותר עדינים שבמשקאות האניס – ונחשב גם יותר HIGH CLASS מהאחרים – יותר אקסקלוסיבי . גם בפרנו , הוספת קרח או מים הופכת את צבעו לאטום – צהוב לבנבן . מכיל 45% אלכוהול ו- 5% סוכר .
שותים אותו לרוב נקי או עם מים , קרח , לפעמים עם סודה , אשכוליות וכו’ . . .
ריקארד – Ricard
את האות ד לא מבטאים אלא מבטאים בתור ריקאר , גם הוא כמו הפרנו צרפתי ( הארקים הצרפתיים בלשון עממית ) – צבע חום לבן – לא רע – יותר חזק מהפרנו ויותר חריף ממנו בטעם , זהו בעצם פסטיס שהפירמה הצרפתית המייצרת אותו נקראת ריקארד , ואפשר להגיד שהוא עומד בפני עצמו ( קצת שונה משאר הפאסטיסים ) .
צורת שתייה : לרוב נקי , או עם קרח , עם מים ( לונג דרינק ) , עם סודה , אשכוליות וכו’ . . .
פסטיס – pastis
צרפתי גם הוא , מיוצר מלפחות 12 סוגי מתבלים וזרעים , ביניהם קינמון, פלפל שחור , אניס, פלפל לבן, נטמג ( סוג תבלין ) , מרווה וכו’ . . . מיוצר ע”י פירמות רבות, נחשב עממי יותר מהריקארד והפסטיס.
פסטיס מכיל לרוב בסביבות 45 אחוז אלכוהול.
הפירמות הידועות: פסטיס 51 , ברז’ה , קולין ,
צורת שתייה : כמו הפרנו והריקרד ( לרוב נקי / עם קרח / בתוספת מים אך ניתן לשתות גם בתוספת לימון או אשכוליות)
אוזו – ouzo
ה- ” ערק היווני ” – המשקה הלאומי היווני , עפ”י רוב יותר עדין במקצת מן הערק אבל זה לא בהכרח – רק מי ששותה את האוזו שמייצרים המקומיים בייצור ביתי מתחיל להבין למה התושבים נראים מסטולים כל היום – האוזו הזה יכול להגיע לאחוזי אלכוהול גבוהים מאוד והוא חריף מאוד בטעמו.
עפ”י רוב הם שמים אותו בכדי חרס מאולתרים – ולאו דוקא בבקבוקים .
שני סוגי אוזו מפורסמים מאוד הם: מטאקסה (חברה שמייצרת גם ברנדי וויסקי וכו’ . . .)
ו- אוזו 12 (מצויין – מתחלק בפה ועדין) עם אטיקט לבן-שחור מאדום וכתוב עליו 12 בגדול .
הנפוץ ביותר בארץ הוא אוזו טסוטראס ( בשל מחירו כמובן ) .
שותים כמו שאר האניסטים :
1. נקי .
2. עם קרח .
3. עם מים .
אניס – Anisette
המתמטיקאי היווני הידוע פיתגורס היה חובב אניס ידוע ( אניס וגם אוזו כמובן ) . האניסט מבוסס יותר על תבלון בזרעי האניס ופחות בתבלינים אחרים , ( דרך אגב, זרעי אניס שימשו ברומא העתיקה בתור אמצעי תשלום למיסים – דבר המעיד על חשיבותם ) .
– גם הוא צרפתי – וגם די עממי, הומצא לראשונה על מנת למלא את החסר שנוצר עקב הוצאתו של האבסינט אל מחץ לחוק, האניסט מכיל פחות אלכוהול מאחיו למשפחה (25%) וטעמו מתוק יותר.
סוגים:
אניס קלאסיק – צרפתי מעולה
HOPPE – אניס של הפירמה ההולנדית המצויינת .
מארי בריזרד Marie Brizard – אחת הפירמות המייצרות את הליקרים הטובים ביותר -בעולם , צרפתית , מייצרת אניס מצויין.
ערק / ארק
משקה ממקור ערבי – מזרח תיכוני , נוהגים לזקק אותו מכל מיני פירות : כמו תמרים , אורז , נוזל דקל הקוקוס , ענבים , דבשת סוכר ותאנים – ולתבלו בסביבות 20 תבלינים שמוהלים במשקה במשך הבשלתו .
ערק עובר 3 זיקוקים כשבין זיקוק לזיקוק מוסיפים לו תבלינים . התבלינים העיקריים בערק הם: אניס , אנג’ליקה , וורוניקה , פטרוזיליה , כוסברה , באבונג , קרמדין , אלווי , פרג וכו’ . . . (במקור שמו גם לענה – היום כבר לא ) .
בארץ יש כמה ערקים לא רעים – כמו ערק אשקלון , הערק של כרמל גם טוב ( איילה ירוקה או איילה כתומה – 40% ו- 50% ) , שותים עם קרח/ מים וכו’ . . .
הערקים הלבנוניים נחשבים ל ” משהו מיוחד ” – טובים מאד .
סמבוקה
זהו אומנם משקה ממשפחת האניסים אך למרות שטעמו טעם אניס הוא מיוצר מצמח הסמבוק – ובאמת טעמו עדין יותר – טעם האניס שבו חלש יותר וגם שותים אותו אחרת : לא עם מים או קרח אלא דווקא נקי עפ”י רוב וצורת ההגשה הקלאסית והמפורסמת שלו היא כשהוא נקי בכוס ליקר קטנה או כוס שוט כשצפים על המשקה 3 פולי קפה ( בשל האמונה שזה מביא מזל טוב ) והמשקה בוער , פולי הקפה בבעירתם מוסיפים טעם למשקה .
הסמבוקה מקורה באיטליה .
אחת מהסמבוקות היותר יקרות וטובות (ובעלות הבקבוק היפה יותר) היא הסמבוקה שמייצרת חברת גליאנו .
סוגים:
הסמבוקה של גליאנו – טובה מאוד .
SANBUCA DI TREVI – הבקבוק בצורת גיטרה , שקוף עם אטיקט כחול שכתוב עליו בזהב – מצויינת .
סמבוקה של CORA – לא רעה .
MOLINARI – מולינארי – לא רעה .
סמבוקה אשקלון – לא נוראה כל כך .
OPAL NERA – סמבוקה איטלקית שחורה המשלבת טעם של אניס עם טעם של לימון.