אכסון, קירור וטמפרטורות מומלצות לשתיית הבירה
חבית בירה אשר נפתחת ו” שוכבת ” בסביבות שבוע מתחילה להתקלקל: היא מתחילה לקבל טעם של שמרים, בשלב מתקדם יותר נעשית עכורה ובסוף אף חמוצה.
כאשר טעמם של השמרים מתחיל להיות מורגש זהו הסימן שהבירה ממש מקולקלת .
אורך חיי הבירה שונה מסוג לסוג אך חבית ששוכבת חודש – חודשיים, אפילו אם לא נפתחה, סביר להניח שהיא מקולקלת ואם עדיין אינה מקולקלת היא תתקלקל בקרוב ( על כל חבית יש את תאריך הייצור). את חביות הבירה מומלץ לאחסן בקרור ואם לא אז לפחות במקום מוצל ומוגן היטב מפני השמש שתגרום לקיצור חיי הבירה.
האמור לעיל נכון גם לגבי בקבוקים – יש לאחסן בקרור או בצל ( 4-25 מעלות ).
לגבי בירה בבקבוקים – אם בצוואר הבקבוק , הרווח של האויר עולה על 3.5 ס”מ, סביר להניח שהבירה מחומצנת. בירה מחומצנת ( גם מבקבוק וגם מחבית ) ניתן לזהות לפי ריחה המסריח.
לפעמים בירה מחבית מסריחה אף על פי שאינה מקולקלת, מקור הבעיה הוא בניקוי לא מספיק או לא נכון של צנרת הבירה, ואשר לפעמים גם גורם להמצאות שמרים מוצקים בנוזל הנמזג לכוס ( דבר שאינו משפיע על הטעם אך משפיע על האסטטיות ). במקרה כזה יש לקרוא לטכנאי בירה כדי שישטוף את הצנרת.
את בקבוקי הבירה ובמיוחד את חביות הבירה אין לטלטל היות והטלטול גורם לראקציות כימיות בנוזל, הורס ומשנה את הטעם.
טלטול ואור שמש מחזירים את הבירה למצבה הראשונה והיא מתחילה לתסוס.
אם לא מוזגים הרבה בירה מהחבית – עדיף בגמר העבודה לנתק את החבית (פשוט להרים את המנוף שבשסתום מעל החבית) – דבר זה יעיל במיוחד, אם הצנרת של מערכת הבירה – ארוכה יותר מהרגיל.
טמפרטורות מומלצות לשתיית בירה :
בירה פשוטה : 5-7 מעלות .
בירה איכותית : 7-10 מעלות .
בירה אייל: 10-12.5 מעלות ( מתאים גם לבירת לאגר כהה ולבירות מיוחדות ).
על מנת להגיע לטמפרטורות האלה מומלץ להוציא את הבירה מהמקרר כמה דקות לפני ההגשה.
את הבירה מומלץ לשתות לא קרה מידי ולא חמה מידי שכן בירה קרה מידי יוצרת טעם מתכתי ובירה חמה מידי יוצרת טעם “שטוח” ( חסר עומק וגזים ) ודוחה למשקה האדיר הזה.