סוגי וויסקי נפוצים
סקוטש :
בסקוטלנד שישה אזורי ייצור עיקריים של וויסקי, לכל איזור טעמים אופייניים, שנובעים כמובן מסוג המים באזור וסוג האדמה.
האיזורים והמותגים המומלצים מכל איזור:
Orkney Islands – סקאפה, היילנד פארק.
Highlands – גלן מורנג’י, קארדו, גלן פידיך, מקאלן
West and isles – טליסקר, אייל אוף יורה
Islay – באומור, לאפרוייג
Campbletown – ספרינג בנק
Lowlands – גלן קינצ’י
—————————————————
ג’וני ווקר – Johnnie Walker:
ג’וני ווקר הוא ויסקי סקוטי מסוג בלנדד (מורכב מתערובת של מאלט וגריין), המיוצר במבשלת דיאגאו שבקילמרנוק, סקוטלנד. חברת ג’וני ווקר משווקת 6 סוגי ויסקי שכל אחד מהם מיושן בחביות עץ אלון.
החברה מוכרת למעלה מ-120 מיליון בקבוקי ויסקי בעולם בכל שנה, בכ-200 מדינות והויסקי שלה נחשב לוויסקי בעל התפוצה הרחבה ביותר בעולם.
ג’וני ווקר מוכר מספר סוגים של ויסקי, כל אחד מורכב מתערובת דומה, אך ההבדלים ביניהם ניכרים במספר השנים בהן בילה הוויסקי בתהליך היישון.
- רד לייבל (Red Label) – ויסקי בן 3-5 שנים.
- בלאק לייבל (Black Label) – ויסקי בן 12 שנים.
- גרין לייבל (Green Label) – ויסקי בן 15 שנים. זהו ויסקי מסוג בלנדד מאלט שייחודו בכך שהוא מורכב מתערובת של מספר סוגי ויסקי סינגל מאלט, שהבולטים ביניהם הם טאליסקר, קראגנמור וקאול אילה.
- סווינג (Swing) – ויסקי שגילו אינו מצוין אבל הערכה היא שהוא בן 17 שנה (בקבוק בצורת “נחום תקום” – מעולה).
- גולד לייבל (Gold Label) – ויסקי בן 18 שנים.
- בלו לייבל (Blue Label) – מותג היוקרה של חברת ג’וני ווקר. כמו כן שנת המינימום של הבלנד הצעיר ביותר אינה מצוינת, חברת ג’וני ווקר טוענת שאינה מוכנה לציין זאת כדי לא לתת יותר מדי מידע על המותג אך ההערכה הרווחת היא שהצעיר במרכיביו בן 27 שנים, ואילו הזקן במרכיביו בן 50-60 שנים.
פינץ’– -לא כל כך מוכר בארץ – אבל המזקקה הזו היא הרביעית בגודלה בעולם וקיימת כמעט 350 שנה ( 1655 ) – פינץ’ 15 שנה – מעולה במיוחד.
J & B : ג’סטריני & ברוקס – נפוץ מאוד בעולם – במיוחד בארץ, יש הרבה סוגים של ג’י + בי (לפי שנות יישון בעיקר), הפשוט ביותר הוא של 4 שנים . בינוני למדי וחסר אופי – ומשום מה נחשב למעולה בארץ . ( יש גם J &B JET ,j&b 12- שנה, ג’י + בי 17 שנה וכו’ . . .)
בלנטיין : פירמת האלכוהול (spirit brand) העשירית בגודלה בעולם, קיימת מאז 1827 שבה בנו של איכר בשם ג’ורג’ בלנטיין, הקים חנות מכולת קטנה וסיפק גם כמה סוגי וויסקי לקליינטורה נבחרת (והשאר הסטוריה)
הבלנטיין הרגיל – 6 שנים – טוב מאוד ביחס לוויסקי סקוטי ממוצע “פשוט” המאפיין אותו הוא שהוא חזק בטעם ועדיין מורכב מאד, טעמו מגיע מיותר מ- 50 סינגל מאלטים וארבעה סוגי GRAIN מ- Miltonduff ו- Glenburgie.
בלנטיין 12 שנה – הספישל ריזרב של בלנטיין 12 שנה מעולה בטעם קטיפתי וחלק.
בלנטיין 30 שנה – עולה כיום בארה”ב 260$ – כלומר 800 ש”ח וזה אומר שצריך לעלות בארץ בערך 2,000 ש”ח ( מי יביא כזה וויסקי לארץ ביבוא סדיר ? )
גראנטס – רגיל: לא רע, גרנטס שרי קאסק, גרנטס 12 שנה, גרנטס 18 שנה.
אובן – טוב – יש אובן 14 שנה, וגם יותר ( ממש טובים ).
קאטיסרק – חביב למדי , דומה ל-J& B, הבקבוק הרגיל: בסביבות 4-5 שנים, יש גם קאטיסרק מיושן יותר שנים, די זול יחסית.
בלק + וויט – בלנדד – די סתמי , למרות שיש גם Black & White מיושן ולא רע. פעם אהבו אותו בארץ והיה די נפוץ , היום בעיקר ערבים מבקשים אותו, הם אוהבים אותו מאד משום מה.
טיצ’רס – TEACHERS – לא רע .
69 VAT – לא טוב במיוחד – די זבלי.
דוורס – DEWARS – לא רע
OLD SMUGLER – המבריח הזקן – זבלי למדי.
שיבס ריגל : “הרגיל” – 12 שנה – – BLENDED – לרוב נחשב לטוב ביותר שעל מדף הסקוטשים . שיבס 21 שנה נקרא רויאל סאלוט – הצדעה מלכותית – 22 שנה .
פיימוס גראוס – מצויין.
גלנפידיך – מצויין.
גלנמונג’י – מעולה : יקר , (קיים גם בציר 71′ -עולה בסביבות 1,200 ש”ח בארץ) .
גלן ליבט – בלנדד , טוב .
אינוור האוס – פירמה שמייצרת גם מאלטים , הבקבוק הירוק שלהם בלנדד אבל מצויין.
PIPERS 100 – פשוט .
הייג ( HAIG) – לא רע – טוב .
J. P. S – זבלי ביותר .
וייט-הורס – בינוני למדי אבל יש גם סוגים טובים שלו ( המיושנים ) .
היילנד פארק – טוב מאוד .
גלן בורג’י – 22 שנה – טוב מאוד 46% .
גלן אלבין – GLEN ALBYN – 23 שנה 46% – מעולה .
דאפטאון – 23 שנה , 52.5% – מעולה ( קיים גם 20 שנה ו- 22 שנה ) .
בורבונים ( על שם מחוז בורבון בקאנטאקי )
ג’ק דניאלס – -מעולה . בעל טעם מתוק במקצת – מיוחד וטוב .
ג’נטלמן ג’ק – לא רע – מבית היוצר של ג’ק דניאלס .
ג’ים בים – לא רע ( אמריקאים לא כל כך משתגעים עליו – לא בורבון טיפוסי ) .
מידלטון – מעולה .
|
קליימור – טוב למדי .
בוקרס‘ – 7 שנים – טוב .
סיגרמס – 7 – 7 שנים ( החברה הבינלאומית ) – לא רע .
קנדיים :
קנדיין קלאב : C C – מעולה .
סיגרמס V O : טוב מאוד .
CROWN ROYAL : מעולה .
קנדיין מיסט : חביב למדי .
ווינדזור קנדיין: לא רע .
דימפל – טוב מאד – שבדי .
איריים:
אולד בושמילס : מעולה – הכי ידוע .
PADDY : טוב , לא מוכר בארץ .
MURPHY’S : טוב .
JAMESON : טוב מאד .
POWER’S IRISH : לא רע .
DUNPHY : לא רע .
נדמה לי שלא צויינו לגוולין 16 שהוא פנטסטי בעיני וארדבג. שניהם ממשפחת “המעושנים”. שניהם סינגלים סקוטיים מ-Islay.
קצת קשוחים ומתאימים לשתיינים קצת יותר וותיקים אבל מי שיודע להעריך וויסקי טוב וחובב את הטעמים “המעושנים” כמו לה-פרוייג יתחבר אליהם.
כל מילה מיותרת….לינק קצר לוויקיפדיה שמרחיב עוד קצת….
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%91%D7%92
ENJOY…
ביקורת על ג’יימסון גולד:
זהו וויסקי שיוצר במקור כמהדורת דיוטי פרי בלבד עבור שווקי אסיה.
לא מצויינות עליו מס. שנות היישון, ארבעים אחוז אלכוהול, טעם טיפוסי של ג’יימסון – מתקתק למדי, טעם בורבוני עם סיומת קטיפתית.
לדעתי ממש וויסקי מעולה, ממליצה בחום !!!