אלכוהול – הסטוריה וקצת כימיה
אלכוהול ידוע כבר משחר ההסטוריה : עוד לפני שהאדם למד לכתוב הוא למד לייצר משקאות אלכוהוליים.
מקורות היין והבירה הם מצרים, בבל (מסופוטמיה) – משם התפשטו לסין, יוון, הודו לשאר המזה”ת , ומשם עשו את דרכם לרומא, ספרד, צרפת : משקאות אלה נחשבו למתת האלים, ולנשגבים מבינת האדם (לא הבינו את ההשפעה שלהם ) : היהודים ייחסו את ההשפעה לאלוהים , היוונים- לדיוניסוס, והרומאים- לבכחוס.
מי שהמציא ושכלל את הזיקוק היו היוונים, הרומאים והבבלים. האגדה מספרת, שלפני כ- 6000 שנה השאיר סוחר בבלי כד עם שעורה לחה בשמש, הכד לא היה מכוסה, השמש סיפקה חום אשר גרם לתהליך תסיסה, שיצר את הבירה הראשונה. אך זוהי כמובן אגדה וכנראה שהבירה היתה ידועה עוד לפני שבבל קמה.
מה שמעניין הוא שדווקא בני המזרח שהמציאו את האלכוהול הם אלה שמסתייגים ממנו ביותר.
בימי הביניים כינו את האלכוהול ” הרוח השוכנת ביין” ( SPIRITUS VINI ) , מכאן בא השם “ספירט”, או הכינוי שניתן למשקאות המזוקקים ( ” יינות השרף ” ) – SPIRITS.
נסיון הקדמונים הראה כי ניתן לזקק את “”הרוח” מן היין ע”י שריפה, ולכן גם נקרא “יין שרוף” (יי”ש) , אותה שריפה הנה הזיקוק.
לרוב המשקאות לאורך ההסטוריה יוחסו תכונות רפואיות, מקור אמונה זו – ב”מיסטיות” אשר יוחסה לאלכוהול ולדרך ייצורו, אשר נשמרה בקנאות רבה ע”י הכנסייה עד לתקופות מאוחרות יחסית.
כמו כן, הרבה משקאות הומצאו באמת במקורם כתרופה – בשעה שניסו לשמר תרופה כלשהיא, ( עפ”י רוב מעשבי תיבול למיניהם ) , ע”י השרייתה באלכוהול – ואז כמובן ראו כי טוב : ונולד במזל טוב משקה חדש.
קצת כימיה:
אלכוהול נקרא גם כוהל אתילי , תרכובתו הכימית היא – OH5H2C, ושמו המדעי הוא אתנול .
אלכוהול הינו נוזל שקוף בעל טעם חריף (למזלנו כברמנים), נקודת הרתיחה שלו היא:
18.3 מעלות פרנהייט ונקודת קפיאתו היא F-144 . הוא מתערבב במים בכל אחוז זיקוק שלו ונדלק בקלות. המקסימום שניתן לזקקו בקלות יחסית הוא 95.6% , מעבר לזה נזקקים לשיטות כימיות מסובכות .
אלכוהול נמצא גם בגוף של אדם שלא שתה אף טיפת אלכוהול אחת – הוא נמצא במוח בשיעורים זעירים, בכבד, ואפילו בדם (0.15%).
בטבע נוצר האלכוהול עקב תהליכי תסיסה של מיצי פירות , בשל כך היה ידוע כבר בימי קדם. (כמובן מהול בחומרים אחרים ולא בצורתו הנקייה) . אותה תסיסה נוצרת בחלקי צמחים המכילים סוכר פירות (גלוקוזה), אשר ” זוהמו ” בשמרים מסוימים – שגורמים להפרשת האנזימים המעודדים את התסיסה , אותם השמרים הינם מיקרו אורגניזמים חיים, אשר מקבלים מהתסיסה אנרגיית חום הדרושה לקיומם .
האדם, כמובן, מכוון את התסיסה לצרכיו בעזרת המכניזם הכימי – אנזימטי של התסיסה האלכוהולית.
אפשר לייצר אלכוהול גם בדרך כימית- סינטטית , ואמנם עושים זאת לצרכים תעשייתיים , אך אנחנו כמובן לא מתעניינים בדרך ייצור זו. מה שכן חשוב לדעת הוא : אלכוהולים שכאלה עוברים תהליך של הוספת חומרים כימיים – נותני טעם רע וצבע בולט, אשר קשה להפרידם ממנו בדרכים קונבנציונליות , ואשר נועדו למניעת שתייתו – ( בטעות , או שלא בטעות ) – בתור משקה .
עד היום רוב האלכוהול בעולם בא מעיבוד ביולוגי של חומרים מהטבע , ולא מייצור כימי .