טעימת יינות יקב שורק לאורך ציר הזמן/ מאת עמוס הדס.
“בקבוק יין מתוצרת יינן מסור מכיל יותר ניסים מכנסיה מלאה באומרי הללויה אדוקים” אמרה איטלקית (מהמאה ה- 15).
ביום ב’, 20/5/2013 התקיימה בחוג סגור טעימת יינות העבר של יקב שורק. המאורע נקבע לציון מלואת עשרים שנה להיוסד היקב וכן לכבוד מעבר היקב למקומו החדש. לטעימה זומנו: יוסי וניר שחם, יינני היקב ובעליו, דוד בר אילן מיקב טוליפ, מיכאל בן יוסף כתב וטועם יין ותיק, וכותב שורות אלה. הטעימה נערכה באולם קריר ומואר היטב כשמוזמנים ישובים סביב שולחן מרווח.
טעימת דגימות יין של יקב מסוים לאורך ציר זמן מהווה כעין בחינה, הערכה ומעקב אחר התפתחות היקב, שינויי סגנון ואיכות יינותיו מחד ומאידך שרידות היינות ומיומנות יינניו. מקובל בארץ לומר שהתיישנות יינות אדומים בארץ היא הליך יחסית מהיר, כלומר הישמרות יינות אלה קיצרת זמן. הנטיה בעולם החדש וגם בארץ היא ייצור יינות אדומים, פירותיים, שתיים הנועדים לצריכה תוך טווח שנים מצומצם מהבציר.
הטעימה החלה באווירה של חגיגיות ורצינות תוך חשש ליינות ש”שבעו ימים” וכשלו במשך הזמן. ההסכמה לגבי סדר הטעימה הייתה להתחיל ביין ה”סב” מכולם ולהמשיך עדעד ל”ינוקא” ביניהם. מיד עם מזיגת היין הותיק מכולם (בציר 1994), חלפו החששות ומדגימה אחת לזו העוקבת לה גדלה ההפתעה. היין הראשון בן 19 שנה היה יין שבע ימים לפי כל אמת מידה אך עדין בעל נוכחות ואופי ברורים. ככל שהתקדמנו בטעימות גברה התחושה וההנאה של חוויה מהנה מיינות טובים שנשמרו היטב, התבגרו ונותרו למרות תלאות הזמן, בעלי אופי, נוכחות , און ופוטנציאל השמרות מעניין.
חווית הטעימה כללה הפתעות לא מעטות וכן תוצאות שנבעו משינויי סגנון, וטכנולוגיות ייצור. אך כדי לעמוד על כל אלה יש לבוא ולטעום יינות אלה במסגרת ימי סוף חודש זה.
רשימות טעימה של יינות קברנה נקי ( למעט בציון ממסך) :
1994 – צבע חום ברור, ניחוח פירותי קל חמיצות ועפצות רכות מאד.יש מעט חומצות נדיפות וטעמי פרי בשל ביתר, ריבתי מעט. היין בבירור מבוגר מאד אבל עדיין ניתן לשתיה מהנה.
1995 – חום מאד, חמיצות ברורה, עפיצות רכה מאד, פירותיות קלה ביותר של פרי בשל ומבושל. סימני חומצות נדיפות, מעט “ירוק”,יין פחות טוב מקודמו.
1996 – הפתעת הערב. ניחוח עץ ריהוט משובח, פירותי בשל מאד מעט ריבתי, עפיצות רכה וחמיצות חדה, פרי בפה מתובל ונעים שרידות ממושכת בפה.
1997 – חום למדי, יין מעט כוהלי בפה, חמיצות ועפיצות קלות מאד, מעט חומצה נדיפה. כללית יין אלגנטי למדי.
1997 – ממסך % 18 מרלו ו- % 82 קברנה. צבע בריק אדום, פירותי באף קצר בשרידותו. בפה פרי כמו דודבן או שזיף מבושלים. יין נעים אך נופל מקודמו.
1998 – ארגמני עם נטיה קלה לחום, יין עגול והרמוני, היין בעל חמיצות ועפיצות נעימות פרי בשל מעט מעושן. היין מעט קל בכוהל.
1999 – היין פירותי וכוהלי באף, צבעו בריק אדום, עץ מתובל רך וקל עם פרי מרומז עפיצות רכה חמיצות ברורה.
1999 – ממסך עם מרלו, מחומצן וחום בבירור, מעט טחב או “פקקי” “משועם”, ירוד בהשוואה לקודמו.
2001 – צבע ארגמני עמוק, פרי ועץ קלים, יין בעל גוף מלא, כוהלי בהשוואה לקודמיו, חמיצות ועפיצות ברורים.
2002 – צבע ארגמני, מעט פרי , מעט חומצות נדיפות, היין רך כללית, ועגול.