משקאות לאומיים
סליבוביץ’ SLIVOVITZ
משקה לאומי יגוסלבי , שותים אותו כמעט בכל מדינות הבלקן במזרח אירופה.
הוא עשוי משזיפים ותהליך ייצורו דומה מאוד לזה של ברנדי . אך בניגוד לברנדי הוא כמובן מיוצר משזיפים ולא מענבים.
נוהגים לייצרו משזיף מסוג ה- ” פוזגה ” – שזיף מאוד מאוד מתוק.
בתהליך הייצור משתמשים גם בחלק מן הגרעין – וזה מעניק למשקה קצת מרירות.
סליבוביץ’ הוא משקה קצת שמנוני , טעם חזק וצבע צהבהב-שקוף : המשקה מיושן בחביות עץ אלון בהיר אשר אינו מוסיף צבע למשקה.
לא מוצאים את הסליבוביץ’ בכל פאב בארץ.
את הסליבוביץ’ שותים בעיקר נקי או קפוא.
קירש KIRSCH
אלכוהול בהיר – ללא צבע אשר מופק ממיץ מותסס של דובדבנים שחורים.
כמעט לא מוצאים בפאבים, שותים אותו על פי רוב נקי, או בקוקטיילים.
מצויין בתור נילווה לקינוח : מוזגים אותו על עוגות ועל פירות למיניהם.
מכיל 40-45% אלכוהול , מוגדר בתור “ייש דובדבנים שחורים”. מאוד ריחני וארומטי.
מקורו בעיקר מגרמניה ואוסטריה.
ZWIKA – TZUICA -צוויקה
מעין משקה לאומי רומני המיוצר גם הוא כמו הסליבוביץ’ , משזיפים.
גם הוא , מוגדר כ”ייש שזיפים” כלומר יין שזיפים שזוקק ( נשרף ) .
צוויקה מיוצרת גם בעוד ארצות כמו למשל הולנד וכו’ . . . לרוב בסביבות 45% אלכוהול .
שנאפס
נחשב למשקה הלאומי הגרמני, אבל במקור הוא משקה הולנדי דוקא , שעשוי מפירות בר (כל מיני) – השנאפס הוא משקה שקוף , יבש על פי רוב , נדרשת כמות גדולה יחסית של פירות על מנת לייצר אותו – לפעמים אפילו 20 ק”ג פרי לקבלת ליטר מהמשקה הסופי, את השנאפס שותים הרבה גם בצרפת ואוסטריה – בתור אפריטיף .
בגרמניה קוראים לכל יין שרוף בשם שנאפס .
קיימים שנאפסים במגוון טעמים :
שנאפס “רגיל” – ללא תיבול פירות ,
שנאפס -אוכמניות , שנאפס קינמון , אפרסק ,
שזיפים , תפוחים , תות שדה , אננס ,
פירות מעורבים , פטל , מנטה ( פפר מינט ) ועוד . . .
את השאנפס שותים בעיקר קפוא 99%- מהמקרים,
אך גם בתור לונג דרינק , עם סודה או עם טוניק .
פירמות :
ארצ’ס – מעולה
רוסי – נחמד מאוד – הגיע לא מזמן לארץ במגוון טעמים
בולס – מייצרת כמה סוגים , למשל GOLD STRIKE – שנאפס קינמון וגם RED STINGER – שנאפס מתובל בקינמון ועוד . . .
סגל – ( פירמה ישראלית ) , מייצרים סדרת שנאפסים ממש טובה במגוון טעמים , הבולט ביותר הוא בטעם אפרסק .
סאקי SAKE
משמעות המילה היא “משקה אלכוהולי” ביפנית, ואמנם ביפן יש גירסאות שונות של סאקה (סאקי) המיוצרות מחומרים שונים.
משקה יפני עתיק , מכיל בין 14-20% אלכוהול – משהו בין יין לבין משקה אלכוהולי , שוב – כמו קירש עשוי בטכניקה של התססה, אבל מהתססה של אורז.
יש הטוענים שמקורו של הסאקה ובכלל ייצורו של משקה אלכוהולי על בסיס אורז מבושל, הוא דווקא בסין – בסביבות 5000 לפני הספירה.
נוהגים להגישו חם, דבר שהופך אותו לארומטי מאוד לא נמצא בכל באר.
אקוואויט
אקוואויט (דנית: Akvavit) הוא שנאפס סקנדינבי מסורתי. מקורו של המשקה הוא במאה ה-15. טעמו הייחודי של האקוואויט מגיע מעשבי התיבול והתבלינים ובעיקר הכרוויה תרבותית והשמיר המושרים בנוזל.
באופן מסורתי נהוג לייצר אקוואויט עם 40% אלכוהול בנפח.
האקוואויט נחשב כמשקה הלאומי של דנמרק. שמם של מלכי דנמרק נקשר אל המשקה בעקבות פרדריק השני שמת משתייה מפורזת של אקוואויט וכריסטיאן הרביעי שהטיל מס על ייצורו.
החברה הגדולה ביותר בדנמרק לייצור אקוואויט היא אולבורג.
קסאשה – Cachaça
משקה לאומי ברזילאי (שיכול להיות גם תחת הערך “רום”) המופק מקנה הסוכר, שותים אותו בעיקר נקי או כמרכיב העיקרי בקוקטייל הנהדר קאיפיריניה.
מכיל 40 אחוז אלכוהול.
הקשאסה מיוצר מקנה הסוכר על ידי תהליך של התססה וזיקוק. מקורו במשקה שנהגו העבדים האפריקאים, שהובאו לברזיל, להכין מקנה הסוכר.
כמעט כל הצריכה העולמית של קשאסה מרוכזת בברזיל עצמה, ופחות משני אחוז מהקשאסה המיוצרת בברזיל מיוצאת מהמדינה. מחוץ לברזיל, משתמשים בקשאסה בעיקר לצורך הכנת קוקטייל הקפיריניה.
הקשאסה מזכירה את הרום, אולם בעוד שהרום מיוצר ממולאסה, הקשאסה מיוצרת ישירות ממיץ קני סוכר.
קסאשה פיטו הוא מותג הקשאסה המפורסם ביותר בעולם נקרא גם הלובסטר האדום – על שם הסמל שלו, כמובן – או גם “הרוח של הקייפירניה”. פיטו נמצא בבעלות משפחתית כבר יותר מ- 75 שנים, ומיוצר בצפון מזרח ברזיל, מקנה סוכר טרי בלבד, מים ושמרים מיוחדים למותג.
פאלינקה ( Pálinka )
משקה לאומי הונגרי שמקורו במאה ה-14, מיוצר מפירות מובחרים בלבד, שאותם מבשלים בתוך דודי נחושת ומזקקים עד אשר רמת האלכוהול מאמירה לכיותר מ-55%. לאחר מכן מניחים למשקה בחביות עץ אלון להתיישן במשך כשנה לפחות. בתהליך משתמשים רק בפירות שגדלים בהונגריה. לפני בישולם מקפידים העושים במלאכה לגלען אותם כיוון שגרעיניהם מכילים ציאניד..
פאלינקה מגישים בטמפרטורת החדר: בין 18 מעלות ל-22 – ולא יותר. שותים אותה בכוסות של ברנדי.
לאורך השנים נקבעו חוקים לפיהם מכינים את הפאלינקה. על פי חוקי האיחוד האירופי, שתוקנו בשנת 2002 לבקשת המדיארים, פאלינקה – או בשמה החוקי: פאלינקה הונגריקום (Pálinka Hungaricum) – מותר לייצר רק בהונגריה ובארבעה מחוזות באוסטריה. כמו כן, רמת האלכוהול במשקה חייבת להיות 37.5% לכל הפחות.
מבחר הפאלינקות גדול. יש את הוילמוש פאלינקה שעשויה אגסים (Vilmos Pálinka) – ויש את האוסיברצק פאלינקה (ŐszibarackPálinka) שמבוססת על אפרסקים,
הברצק פאלינקה (BarackPálinka) מיוצרת ממשמשים בהם התברכה העיר קצ’קמט (Kecskemét) שהיא מרכז גדול לייצור פאלינקה. אך בנמצא גם פאלינקות שעשויות מערמונים, מתפוחים ומתות שדה. האפר פאלינקה (EperPálinka) – נחשבת כמיועדת לגברים משום אחוז האלכוהול הגבוה שמצוי בה.
איפו הפלינקה ההונגרית
צודק … איפה היא באמת ?
על Pálinka יתווסף מידע בקרוב מאד …