רכיבי הבירה
בירה מורכבת בעיקר משעורה ובארצות הגרמניות אף מדקדקים יותר – רק משעורה העוברת ליתות.
למרות זאת, קיימים מספר סוגים של בירה (גם בגרמניה) המיוצרים מחיטה.
במידה והבירה מיוצרת מחיטה יהיה אזכור לכך בתוית על הבקבוק.
בארצות אחרות מוסיפים לתערובת בזמן התסיסה כל מיני גרעינים נוספים ובעיקר תירס או אורז, אולם ברוב הבירות השעורה הינה המרכיב העיקרי.
קיימים שני זני שעורה עיקריים:
- שעורה שבה הגרעינים מסודרים בשתי שורות (גדלה בצפון אמריקה ובאירופה)
- שעורה בה הגרעינים מסודרים בשש שורות ( גדלה באזורים החמים יותר – אלה כמו המזרח התיכון וצפון אפריקה).
את רוב הבירות מייצרים מהזן בעל שתי שורות הגרעינים שכן זן זה נחשב מתאים יותר לייצור הבירה.
על מנת להכין ממנה בירה עוברת השעורה תהליך של “ליתות”: הנבטה וקליה של גרעיני השעורה. בסופו של תהליך זה נקרא המוצר מאלט (malt), או לתת. ללתת טעם מיוחד מאוד והוא חומר הגלם העיקרי בתעשיית הבירה.
חומר גלם נוסף הוא הכישות (hops) שהוא צמח בר מטפס אשר זנים שלו תורבתו ושופרו ומשמשים בתעשיית הבירה.
גידול הכישות מתרכז בעיקר בגרמניה, ארה”ב וצ’כסלובקיה אך ניתן למצואו גם באנגליה, יגוסלביה, ספרד, פולין, אוסטרליה, צרפת, בלגיה ועוד.
לייצור הבירה משתמשים בפרחי הכישות הנותנים למשקה ארומה, מרירות ויובש. לכל זן של כישות יש את התכונות הללו באיזונים שונים. שילוב נכון בין זנים שונים והכנסתם בשלבים שונים של תהליך הייצור יוצרים את הטעם והאיזון הנכון בטעמים השונים של הבירות השונות. עד לעשור האחרון קטפו כישות ביד, כיום משתמשים במכונות קטיף .
את הפרחים מייבשים בעזרת הזרמת אויר חם ומעבדים לתמצית או לפתיתים גרוסים.
השמרים הינם מרכיב נוסף חשוב ומכריע בתעשיית הבירה: בתהליך ייצור הבירה מוסיפים שמרים שהינם אורגניזמים חיים ש”תחביבם” הוא הפיכת סוכרים לאלכוהול ול- CO2 – שני מרכיבים חשובים בתעשיית הבירה.
תרומתם של השמרים איננה רק ביצור האלכוהול וה- CO2 אלא גם במתן טעם מיוחד לבירה.
השמרים הם אורגניזמים חיים (מיקרו אורגניסמים) ופעילותם אינה תמיד צפויה.
עד סביבות 1860 לא הובנה פעילותם של השמרים עד סופה, את ההסבר לפעילותם נתן לואי פסטר. עד אז התסיסה הייתה נוצרת ע”י שמרים מסוג אייל ונקראה תסיסה עילית. בייצור הבירה לא משתמשים בשמרי לאגר מתורבתים והם שוקעים לתחתית התערובת בזמן התסיסה ויוצרים בירה נקייה ומוגזת. בשמרים האלו משתמשים בד”כ בכמה התססות ואח”כ מגדלים חדשים במעבדות.
בירה הינה מוצר שמפסיק לחיות בעת ביקבוקו , כלומר, השמרים מסיימים את פעילותם והבירה לא עוברת עוד שינויים.
המרכיב האחרון, אך לא פחות חשוב, הוא המים. רוב הבירה היא בעצם מים ומכאן חשיבותו של מרכיב זה. רוב מבשלות הבירה שכנו לפחות בתחילת דרכן ליד מעינות או בארות שנודעו במימיהם הטובים והצלולים.
על המים ביצור הבירה להיות רכים, עם מעט מינרלים וכו’. היום עפ”י רוב נעשה שימוש במתקני טיהור מיוחדים אשר מסננים רק חלק מהמינרלים הטיבעיים (שכן – טיהור מלא של המים יגרום לבירה להיות חסרת אופי לחלוטין).