קוקטיילים – הקדמה
קיימות כמה תיאוריות לגבי מקור המלה קוקטייל: האחת טוענת כי מקור המלה הוא מהמלה הצרפתית : coquetel אשר מתארת משקאות מהולים ומקורה באזור בורדו .
גרסה אחרת טוענת כי מקור המלה הנו דווקא אמריקאי: על שם כוס ה – coqetier
עוד גרסה אומרת כי מקור השם הוא נוצותיו של זנב התרנגול ( cock – tail ) ששימשו לקישוט קוקטיילים בעבר.
קוקטייל הוא משקה שבו ערבוב של יותר מסוג אלכוהול אחד,על פי רוב יכולים להיות משולבים בו גם מיצים, תבלינים, שמנת, חלב וכו’ . . .
קוקטיילים נועדו ( בעיקר ) לאלו שלא “עומדים” בטעמם ובחוזקם של המשקאות האלכוהוליים הנקיים : לא כל אחד אוהב “להרגיש את האלכוהול” .
מולדת הקוקטיילים הנה “העולם הישן” : כלומר אנגליה בעיקר.
הקוקטיילים האנגליים הטיפוסיים מכילים יחסית מעט מרכיבים – ולרוב הנם יבשים מאד וקטנים בכמותם ( 3 – 4 מנות , כלומר בסביבות 150 מ”ל )
עד לפני כ – 30 שנה עולם הקוקטיילים היה רובו ככולו קוקטיילים אנגליים טיפוסיים, אך כיום כל שיטות העבודה בבר הן אמריקאיות וכך גם הקוקטיילים – אמריקאיים ברובם
.
קוקטיילים אמריקאים טיפוסים הנם “קפואים” כלומר עם הרבה מאד קרח בהם .
רובם מאד מתוקים – וזה גם מה שהישראלים אוהבים ! , עם נטייה ברורה מאד לכיוון הטרופי: ( כל מיני דאקירי – פירות טרופיים למיניהם: תותים, אננס, מנגו, בננה, תפוחים, קיווי, passion fruit – שקשה מאד למצוא בארץ, משמש וכו’ . . . )
מבחינת כמות המשקה שבהם , קוקטיילים אמריקאיים הנם גדולים יחסית : בין 200 ל – 330 מ”ל – עם רמת אלכוהול נמוכה ביחס לכמות המשקה . ( ברובם , לא בכולם )
הקוקטיילים האמריקאיים החלו להיות נפוצים גם באירופה , רק בתקופת השנים האחרונות – ותרם לכך מאד הסרט “קוקטייל ” שהלהיב את האירופאיים, ובכלל, תרם רבות לתדמיתם של ברמנים.
“קוקטייל ” מתקשר היום אצל רוב האנשים למשקה טרופי, מרענן , מעין תדמית זוהרת של משקה, את זו שומרים ע”י קישוט הקוקטיילים בססגוניות ועשייתם אטרקטיביים עד כמה שאפשר : בנושא המשקאות בכלל וקוקטיילים בפרט – תופס עד מאד הכלל הידוע האומר כי התיאבון ( הצימאון ) בא מן העיניים.
בשל כך חייבים הקוקטיילים להיות מגרים : בצבעם , בכוסות היפות שבהן הם מוגשים ובמיוחד בקישוטיהם המרהיבים ( כמובן שלא צריך להגזים גם בזה ) .
כל ברמן מתחיל חושב שהכנת קוקטיילים הוא הדבר החשוב ביותר והמסובך ביותר בלימוד נושא העבודה בבר, האמת היא שזהו דווקא אחד הדברים הקלים ביותר, כל מה שצריך הוא זיכרון טוב ואת השאר עושה הניסיון.
מתכוני קוקטיילים הם דבר פשוט מאד להבנה ( ולהכנה ) , ליד כל קוקטייל מצוינת הכוס בה הוא מוגש , מצוינים המרכיבים השונים והכמות שמוזגים מהם לקוקטייל ( ביחס לכוס המצוינת ) , שיטת הערבוב : ( בשייקר , בבלנדר או ישירות בכוס ) , ובמקרים של קישוט מיוחד – מצוין גם איך לקשט את הקוקטייל .
הרבה יותר קל להכין קוקטייל לפי מתכונים אלו מאשר מאכלים עפ”י מתכוניהם, הבעיה היא יותר: כיצד לזכור מה מכיל כל קוקטייל ואיך להכין אותו מהר ויפה, וכאן מדבר הניסיון, ככל שהברמן מנוסה יותר הקוקטיילים שהוא מכין יפים יותר והוא מכין אותם מהר יותר.
בפרק הזה “על קוקטיילים”, לאחר ההקדמה, נעבור על כמה מונחים הקשורים לקוקטיילים ועל משפחות קוקטיילים נפוצות ולאחר מכן נעבור למתכוני הקוקטילים: בעיקר אלו הנפוצים בארץ במיוחד .
חשוב להבין ש” אין סוף לקוקטיילים” ישנם אלפי קוקטיילים בינלאומיים
( קוקטייל בינלאומי הוא קוקטייל שיוגש בכל ארץ ובכל פאב בדיוק באותו הנוסח ולפעמים אפילו עם אותו הקישוט – זוהי מעין שפת משקאות בינלאומית המאפשרת לכל אחד לשתות את המשקאות האהובים עליו בכל מקום בעולם .
ישנן גם הרבה גרסאות מקומיות של קוקטיילים ( דבר שעליו תיכף נדבר ) .
– כל זה דורש מעקב צמוד והתעדכנות תמידית של הברמן בנעשה בפאבים השונים , ולפעמים
– ( ממש לא הכרחי – רק למי שממש אוהב זאת ) גם בספרות המקצועית העולמית .
את נספח הקוקטיילים באתר אמשיך לעדכן במשך הזמן בקוקטיילים חדשים ואשמח באמצעות טופס המשוב מתכונים חדשים.
(שימו לב ! לא כל קוקטייל שממציא איזשהו ברמן מתחיל, ראוי להיכנס בתור קוקטייל חדש ).